הפסק הזיהוי עצמי עם מצבי הנפש
סביר להניח שמי ששמע את ד"ר יוחנן גרינשפון באסיפה הכללית של ארגון מורי היוגה ביום שישי האחרון, נשאר עם הניסוח של גרינשפון להגדרת היוגה בסוטרה השניה של פטנג'לי: היוגה היא הפסק הזיהוי העצמי עם מצבי הנפש. וזאת בניגוד לרוב התרגומים הנפוצים לסוטרה הזאת, כולל התרגום הנפוץ של גרינשפון עצמו שמגדירים את היוגה כהשתקה/ כיבוי/ בלימה של […]
איך להתרומם מתחתית של בור
השבוע היו כמה דברים שהוציאו לי את הרוח מהמפרשים. לא דברים גדולים או דרמטיים במיוחד, אפילו לא לגמרי היה ברור למה דווקא הם הביאו אותי לנקודת שבירה, כי הרי כל כך הרבה דברים קשים קורים מסביב, ומה אני עושה עניין מדבר כזה פעוט, אבל כשקצת מגרדים את פני השטח, מתגלה הדבר הגדול שיושב תחת נקודת […]
על הפער בין הזהות המקצועית לפרטית של מורים ליוגה
כשהתחלתי לתרגל יוגה, הייתי במקום מאוד ירוד, חיפשתי דרך לשפר את חיי, המורה שלי, היתה עבורי סירת הצלה ומודל להתנהלות נכונה, וייצגה את התקווה, והדרך להחלמה.לקח לי כמה שנים להבין שהמורה שלי היא אישה בשר ודם, עם שריטות, פחדים ואגו. הסתבר שמי שעזרה לי לצאת ממשבר חיים גדול, לפעמים טועה, לפעמים מתנהלת בצורה שלא מקובלת […]
היוגה שמחוץ למזרון
אחד הנושאים שאני נשאלת עליהם הכי הרבה הוא החיבור שבין תרגול היוגה בשיעור או בבית ובין החיים. ליתר דיוק מה שהרבה אנשים סקרנים לגביו הוא איך העבודה שאנחנו עושים עם הגוף והנשימה בשיעור משפיעים על החיים שמחוץ למזרון, ומשנים אותם בכיוונים שאנחנו רוצים שישתנו - זה הנושא שאני מהרהרת בו היום.זה נושא רחב שיש לי […]
על הכמיהה להתפעמות ועל הלך רוח מתבונן
כשלאה גולדברג כתבה ב-1943 "הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד" נשמעו קולות ביישוב העברי בארץ שלא הבינו איך היא יכולה להרשות לעצמה לכתוב שיר תקווה על חדוות החיים הפשוטים, בזמן שבאירופה מתרחשת מלחמת העולם השניה וסיפורי זוועות על גורלם של היהודים התחילו להגיע. היא אמרה אז, שדווקא בזמנים של מלחמה ומשבר חובתו של המשורר היא […]
על אמונה בכלל, ואמונה בזמן משבר בפרט
ארבעת החודשים האחרונים טלטלו לעומק את כל מערכת האמונות שלנו, ביחס להיותנו בטוחים, ביחס לתחושת הבית ולמי שחשבנו שיגן עלינו, ביחס למערכת שאנחנו מזינים כל חיינו בידיעה שבשעת צרה תדע לתת לנו פיתרונות ומענה לצרכים, ביחס ליכולת לראות עתיד קרוב או רחוק. כל האמונות האלה נפרצו ונשללו כשהמציאות הראתה לנו תמונה אחרת לגמרי. אז השבוע […]
על הצורך להיות נראים
אחד הצרכים המולדים והבסיסיים ביותר שלנו, הוא הצורך להיות נראים. בראשית חיינו אנחנו זקוקים לזה ממש כצורך הישרדותי, להיראות ע"י ההורים או האדם שמטפל בנו, להרגיש שאנחנו מרכז החיים של מישהו שרואה אותנו בעיניים טובות, שדואג לצרכנו הפיזיים ולא פחות מזה הרגשיים. כך אנחנו לומדים לווסת את עצמנו, לחוש תחושות ביטחון ומתוכן להעז ללמוד דברים […]
המבוגר האחראי
אחד החלקים האהובים עלי בכתיבת הטור הזה הוא החלק שבו אתם שולחים אלי כמעט כל שבוע הודעות עם שאלות, תובנות והרהורים שלכם. לפעמים הן קשורות לנושא שהטור עסק בו ולפעמים מבקשים הרחבה או התייחסות לנושאים אחרים שמעסיקים אתכם. זאת גם הזדמנות להזכיר למי מכם שהצביעו בסקר ששלחתי שהיו שמחים מידי פעם לטור שאלות ותשובות בנושאים […]
האופן שאנו אוהבים את הדברים שנגמרו
השבוע עבר עלי בסימן מפגשים עם המוות.אמנם החיים מספקים מפגשים עם המוות כל יום, עבור מי שמסכימים להתבונן בהם בתשומת לב, אבל הנוכחות שלו מורגשת במיוחד כשמישהו קרוב עומד למות כפי שקרה לי השבוע כשחלה החמרה משמעותית במצבו של חבר חולה, והתבהרה ההבנה שאלה ימיו האחרונים. איזה מן ביטוי זה "ימיו האחרונים"? על כמה ימים […]
לשנות תפאורה
תמיד מצחיק לראות פעוטות שרוכשים עבורם שפע של משחקים משוכללים, מגרי חושים וחדישים ובסוף מה שהכי מעניין אותם זה סיר מטבח וכף עץ, או להתחבא מתחת לשולחן או להעביר גרביים לסל כביסה ואז לשפוך אותן שוב. או בעלי חיים שיש להם צעצועים מצפצפים ומקפצים ובסוף הדבר שהם הכי אוהבים זה הקרטון של הבלנדר שמחכה בחוץ […]